גזר דין בתיק ת"פ 28834-03-12

מבוא

כתב האישום נגד הנאשם בתיק זה, הוגש ביום 18/3/12.

הכרעת הדין בעניינו ניתנה ביום 3/9/13, לאחר שמיעת ראיות וניהול משפט, במשך קרוב ל- 20 ישיבות, בהן נשמעו עשרות עדים.

על-פי הכרעת הדין הורשע הנאשם בהריגתו של מותקאל אגבאריה (להלן: "המנוח"), עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין - לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

בהכרעת הדין קבעתי כי המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר את העובדות הבאות:

"בתאריך 7.2.12, סמוך לשעה 10.30 בבוקר, הלך המנוח יחד עם אחיו, איימן ואמין, ובן דודו מותקאל אבו סולטאן אגבריה בצד הכביש. הנאשם, שנהג אותה עת בכביש, ברכב השברולט, סטה עם רכבו לכיוון החבורה. בתגובה, בעט איימן ברכב, והנאשם המשיך בנסיעה לכיוון ביתו. מספר דקות מאוחר יותר נסעו הנאשם ואביו, ברכב השברולט, לכיוון אותה חבורה, כשהאב נוהג ברכב. משהבחינו הנאשם ואביו בבני החבורה שעמדה אותה עת ליד בית דודם עבדאללה, עצר האב את הרכב בסמוך אליהם.

בהמשך ירדו הנאשם ואביו מן הרכב וניגשו אל בני החבורה. האב החזיק בידו מקל, אותו הניף לכיוון אמין, תוך שהוא תופס בבגדו ומטיח בו: "למה בעטתם ברכב? יא כלבים, הפעם אני אדבר אתכם בדיבורים", או מילים דומות לאלה . הנאשם, התקרב אל המנוח כשברשותו סכין, הניף את הסכין לעברו בניסיון לפגוע בו, החטיא, המנוח נסוג לאחור, מעד וחזר לפנים ואז דקר הנאשם את המנוח דקירה אחת בסכין בבית החזה. לאחר מכן נמלטו הנאשם ואביו מהמקום ברכב, כשהאב נוהג והנאשם יושב לידו.

כתוצאה מהדקירה שדקר הנאשם את המנוח בבית החזה נגרם מותו של המנוח".

הואיל והנאשם היה צעיר מ- 21 שנים ביום ביצוע העבירה (כבן 18 וחצי), הוריתי על עריכת תסקיר קצין מבחן בעניינו.

תסקיר שרות המבחן

בתסקיר צוין, כי הנאשם, כיום כבן 20, רווק, תושב אום אל פאחם הנתון במעצר כ- 17 חודשים, הוא הבן הבכור במשפחת מוצאו, המונה זוג הורים וארבעה ילדים בגילאים 9 עד 20. האב, כבן 51, בוגר אוניברסיטה, אינו עובד כיום בשל סגירת עסק המחשבים שלו ומתקיים מקצבת אבטלה. הקשר בין הנאשם להוריו הוא טוב, והנאשם ציין כי לאחר הארוע נשרף בית משפחתו והם נאלצים לחיות במקום אחר ועקב כך הוא חש מצוקה בגין "המחיר" שמשפחתו משלמת.

הנאשם לא השלים את מבחני הבגרות בשל מעצרו, הוא נעדר עבר פלילי ולדבריו לא היה מעורב מעולם בעבירות אלימות. במצבי מתח רגשי נוהג הוא להתרחק ולהתבודד.

עוד מסר הנאשם כי במשפחה המורחבת קיים סכסוך. הנאשם חזר וכפר בכך שדקר את המנוח וטען שיצא עם אביו לערוך קניות ובעת שהמתין לאב ברכב, הותקף על-ידי אחרים, הוצא מהרכב ונדקר בידו ובבטנו בסכין. בשלב זה הדף בבעיטה את מי שדקר אותו, ושלל כי היה מעורב בדקירת המנוח.

קצינת המבחן התרשמה מנאשם צעיר בעל יכולת קוגניטיבית ויכולת לביטוי רגשי בינונית, גילה הסתגלות טובה למסגרת לימודית והוא בעל כישורים המותאמים לגילו. על אף שהמצב הכלכלי של המשפחה ערער את תחושת הבטחון, עדיין היא מהווה עבורו מערכת בעלת יציבות.

בפני קצינת המבחן, הנאשם "... ביטא אמפטיה ביחסו לנפטר, פתחי ביטא כאב והזדהות על רקע גילם הקרוב ויחסים משפחתיים שהיו בין המשפחות בעבר. התרשמנו כי הוא בעל יכולת התקשרות לא מפותחת ובשל גילו הצעיר מתקשה לתפקד באופן נפרד ממשפחת מוצאו".

אבי הנאשם הביע עמדה מגוננת כלפי בנו וחרדה מעתידו ולדבריו, הוא עשה מאמצים  לפייס בין המשפחות, אך אלה לא הצליחו. עוד תיאר את הקשיים מהם סובלת המשפחה בעקבות הארוע, לרבות תסמיני פוסט טראומה של הבנות על רקע בריחתם מהבית ושריפת הבית בתום הארוע.

נסיונות קצינת המבחן ל"חבר" את הנאשם לעבירה נתקלו בהכחשה מוחלטת של חלקו בה ואי קבלת אחריות למעשיו ובשל כך, לא עלה בידה "... להעריך מידת הסיכון להישנות מעשים דומים בעתיד ומסוכנותם. כמו כן, ולאור כל האמור לעיל, אנו נמנעים מכל המלצה בעניינו".

ראיות לעונש

מטעם המאשימה העידה הגב' אילנה ביטון, בת זוגו של אבי המנוח, החיה עמו ועם משפחתו באום אל פאחם.